למה להשתמש בcache?
רב שרתי האינטרנט יכולים להתמודד עם תנועה נורמלית, ובתכלס לרב האתרים אין כל כך הרבה טראפיק. שרץ הapache שעומד מאחורי רב האתרים הבנויים בPHP יכול לשלוח המון דפים למבקרים בו זמנית, הבעיה היא שהדפים האלו חייבים להיות סטטיים.
דפים דינמיים מטבעם מריצים פקודות בצד השרת והשרת חייב להתרכז זמן מסוים בייצור הדף הסטטי מהדף הדינמי שלנו ורק אז הוא שולח אותו לאורח היקר שלנו. השרת בעצם קורא כל שורת PHP ומבצע את הפעולה בה לפני שהוא שולח דף HTML. עכשיו אם אי פעם ראית כמה שורות PHP יש בדף של וורדפרס(wordpress), תנסה לדמיין מה הולך בשרת כל פעם שמישהו מבקש דף כלשהו.
מה בעצם הcache עושה?
תשובה פשוטה: ברגע שהשרת בונה מדף דינמי דף HTML על מנת לשלוח למבקר, במקור למחוק אותו (את הHTML) הוא שומר אותו ובפעם הבאה שמשתמש יבוא עם אותה בקשה הוא לא ייצור את הדף מחדש אלא ישלח לו את הHTML שהוא כבר יצר למשתמש הקודם.
לא כל המבקרים שלכם הם אנשים
אם יש לכם מספר חד ספרתי עד דו ספרתי של משתמשים בשעה, שכל אחד מהם עובר דפים בקצב אנושי עוד הכל בסדר, אבל מה יקרה אם יבקר באתר שלכם רובוט – דוגמת העכביש של גוגל? במקרה הרע האתר שלכם עלול לקרוס זמנית ואפילו להאט אתרים אחרים על אותו השרת. במקרה הטוב האטיות של האתר שלכם תזכה אתכם בPR נמוך יותר ומקום פחות טוב בגוגל.
לאתרי וורדפרס (wordpress) – תוסף הכרחי
אני מדבר כמובן על WordPress Super Cache, גם אם אין לכם הרבה פוסטים או מבקרים כדאי לכם להתקין את התוסף המדהים הזה, כי למעט המשתמשים שלכם הוא כבר ייתן חוויה משופרת. אם יש לכם בלוג עם קצת יותר מבקרים וקצת יותר עמודים (בין אם "דפים" ובין אם "פוסטים") התוסף הזה יכול להציל את החיים של הבלוג \ אתר החמוד שלכם.
השרת שלכם משרת אתכם יפה מאוד – אתם יכולים להקל עליו תעשו את זה.
לאתרי PHP עצמאיים
קודם כל כדאי שתסתכלו פה: eAccelerator installation.
ואם זה לא טוב בשבילכם ואתם רוצים לעשות cache רק לכמה דפים מסויימים, תשקול לעבוד על הקובץ .htaccess שלך ולעשות cache דרכו, על זה אולי אני אפרסם מדריך בפעם אחרת.